<h1>סמ"ג עשין סימן י"ט</h1>
<h2>דף יח.</h2>
וסדר פרשיות של פסח, יום ראשון משכו וקחו (שמות י"ב כ"א), שני שור או כשב (ויקרא כ"ב כ"ז), שלישי קדש לי כל בכור (שמות י"ג), ברביעי אם כסף תלוה את עמי (שם כ"ב כ"ה), בחמישי פסל לך (שם ל"ד), בששי פרשת ויעשו בני ישראל את הפסח במועדו בפרשת בהעלותך (במדבר ט'), בשביעי ויהי בשלח פרעה (שמות י"ג י"ז), בשמיני כל הבכור (דברים ט"ו י"ט) (מגילה ל"א א'). פרשת ראה אתה אומר אלי (שמות ל"ג י"ב) מיוחדת לכל שבת דחול המועד של שני רגלים פסח וסוכות (שם) מפני שאנו מסמיכין בפרק אין דורשין מקרא שכתוב שם את חג המצות תשמור שבעת ימים לימד על חולו של מועד שאסור בעשיית מלאכה (ע"פ רש"י וע"ש) וילמד סתום מן המפורש, וגם שלשה רגלים נזכרים שם. פסח שחל להיות בחמשי בשבת קורין בשבת ראה אתה אומר אלי שיש בכללו פסל לך ובאחד בשבת קדש לי ובשני אם כסף תלוה את עמי בשלישי במדבר סיני בפרשת בהעלותך (תד"ה והאידנא) וכן מנהג בשתי ישיבות. כתב מורי שלכך אין קורין בכל שבת קרבן שבת בספר תורה שני מפני שאין שם כי אם שני פסוקים ועוד שאין שם קרבן המכפר כי כולם עולות (שם כ"ג א' תד"ה כיון). ובעצרת יום ראשון קורין בחודש השלישי (שמות י"ט) יום השני כל הבכור (מגילה ל"א א'). בתשעה באב קורין כי תוליד בנים ובני בנים (דברים ד' כ"ה) (ל"א ב'). בראש השנה יום ראשון קורין וה' פקד את שרה (בראשית כ"א), ובשני והא-להים נסה את אברהם (שם כ"ב) (ל"א א'). ביום הכיפורים בשחרית אחרי מות (ויקרא ט"ז) במנחה קורין בעריות (שם י"ח) (שם). בראש חדש קורין צו בפרשת פנחס (במדבר כ"ח) וקורא כהן שלשה פסוקים ולוי חוזר ואמרת אליהם מפני שאין שם כי אם שמונה פסוקים (מגילה כ"ב א' ובפי' ר"ח). בחנוכה יום ראשון כהן קורא ויהי ביום כלות משה (במדבר ז') ולוי חצי נחשון וישראל משלימו שהוא עיקר היום יקראו בו רובן, בשני כהן קורא חצי נתנאל ולוי משלימו שהוא עיקר היום יקראו בו רובן וישראל קורא בו אחריו וכן בכל יום ויום. [הג"ה ואני הנקדן ראיתי בסידור קדמוני שכהן ולוי קורין לעולם עיקר היום ויקראו רוב בראשון וכן ביום השמיני כהן ולוי וישראל יסיים עד המנורה (עי' סוכה נ"ה א' תד"ה אתקין). וסימן שלעולם כהן זוכה בקטורת וסדר כל הימים אחד הוא. ע"כ הג"ה]. ובראש חדש טבת פותחין בתמידין מפני שתדיר [ושאינו תדיר תדיר] קודם (כ"ט ב'), ואין צריך לדלג ואמרת להם מפני שיש מקום לרביעי בנשיא של יום אבל בשאר ראשי חדשים מדלגין מפני שרביעי [ה]בא להיכר מוסף ראש חודש ויתחיל ובראשי חדשיכם. ואם חל ראש חדש טבת בשבת תדיר קודם ויקראו חמשה בעניינא דיומא וששי ובראשי חדשיכם ושביעי ומפטיר קרו בחנוכה ומפטיר בנרות בנבואת זכריה (ב' י"ד), והשמים כסאי בטילה היא דהא לא קרי מפטיר בדראש חודש דלימא הפטרה דידיה (שבת כ"ג ב' תד"ה הדר). [הג"ה ואני הנקדן נפלאתי על שכתב איש הספר וששי ובראשי חדשיכם ובכל קהלות הארץ הזאת מתחיל ששי וידבר. וגם לא הזכיר שבת שניה שמפטיר בנרות שלמה. ע"כ הג"ה].
